• לוחות הגבס מורכבים על שלד עשוי פח או פלדה, שדואג שהם יהיו יציבים.
• נסמן את המקום בו נרצה להרכיב את השלד על הרצפה והתקרה.
• מצמידים פס איטום מעכב בעירה בכל המקומות בהם נפגש שלד הפח עם השלד הנושא (הרצפה, התקרה והקירות).
• שימו לב שאת המחיצות בונים רק על הרצפה המוגמרת.
• קודחים במסלול וברצפה ומחברים בעזרת ברגים ודיבלים ייעודיים את המסלול לרצפה.
• שומרים על מרחק מקסימלי של 60 ס”מ בין החורים (30 ס”מ בחדרים רטובים).
• השתדלו לשמור על המסילה בקו ישר עם קו הריצוף, כדי ליצור מראה אסתטי.
• בדרך דומה מחברים את הניצבים לקיר.
• גובה הניצב צריך להיות נמוך ב-1 ס”מ מהתקרה.
• באותה הדרך מחברים גם את המסלול העליון לתקרה.
• עכשיו כשהמסגרת מוכנה, אפשר לעבור לעבודת הרכבת הניצבים שבתוך המסגרת.
• מרכיבים את הניצבים במרחק מקסימלי של 60 ס”מ זה מזה (40 ס”מ בחדרים רטובים) ודואגים שכולם (פרט לאחד הניצבים שמחובר לקיר) יפנו לאותו כיוון.
• לא מבריגים עדיין את הניצבים למסלולים.

מערכת קיר Diamond – התאמה לפרוייקטים:

בתי ספר, גני ילדים ואוניברסיטאות:

• מתאים לקירות הכיתות, המסדרונות ואולמות הספורט אשר נדרשים לעמוד בפני מכות, בעיטות, השלכות כדור ורעשים.

בתי חולים ומתקני שרותי בריאות:

• מתאים לחדרי טיפול, חדרי אשפוז, מסדרונות ומבואות חשופים למאמץ יתר עקב תנועה של מיטות וכיסאות גלגלים, תליות מתקנים כבדים כגון: מוניטורים, ארונות קיר, מאחזי יד ועוד.

בכל פרויקט בו מבקשים לקבל חוזק נגיפה גבוה המשולב בין היתר בשיפור אקוסטי.

• מרכיבים את לוחות הגבס Diamond אורבונד מצד אחד של השלד שבנינו.
• משתדלים להרכיב אותם שלמים ככל האפשר.
• אם יש צורך בחיתוך, כדי להתאים למסגרת, הקפידו לחתוך במדויק.
• דואגים שיישאר מרחק של 1 ס”מ בין החלק התחתון של לוח הגבס לבין הרצפה.
• כדי שהתוצאה המתקבלת תהיה מישור חלק, דואגים לחבר את הלוחות כך שהחיבור יתבצע פאזה לפאזה.
• החיבור בין לוחות הגבס לשלד מתבצע באמצעות בורגי גבס, שממוקמים במרחק של כ-25 ס”מ ביניהם.
• כתוצאה מהחיבור, ייווצרו שקעים קטנים בנקודות החיבור.
• לאחר סיום ההרכבה נדאג לטפל בשקעים האלה, כדי ליצור משטח חלק.
• לפני שמרכיבים את קירות הגבס בצידו השני של השלד, מטפלים בכל מה שצריך להישאר ביניהם.
• מרכיבים בידוד אקוסטי או תרמי, לפי הצורך, בעזרת תפסני סרט.
• מרכיבים את הבידוד בצורה אחידה ומוודאים שחומר הבידוד נכנס גם לתוך הניצבים עצמם.
• אם יש צורך בהעברת צנרת בתוך הקיר, מעבירים אותה דרך החורים הקיימים בניצבים בתוך שרוול.
• אם בקיר שלכם יש חורים לאביזרי קצה, כמו ברזים או קופסאות חשמל, אוטמים אותם היטב, כדי שלא יפגעו באיטום של הקיר ובאקוסטיקה, ושלא יגרמו לרטיבות.
• אם יש צורך בתלייה של אביזרים כבדים, כמו כיור למשל, דואגים להשתמש במתקני תלייה ייעודיים, שמורכבים בצורה שמחלקת את העומס באופן בטיחותי.
• חפצים קלים תוכלו לתלות אחר כך ישירות על הלוח באמצעות דיבלים לגבס.
• אחרי שסיימנו עם העבודה שבין שני צידי השלד, אפשר לחבר את לוחות הגבס בצד השני של השלד, בעזרת מברגה וברגים ייעודיים.
• ממלאים את התפרים שבין הלוחות ואת השקעים שיצרו הברגים בשפכטל אמריקאי.
• על השפכטל מניחים סרט נייר (נייר גבס).
• מתחילים להניח מלמעלה ומהדקים את הנייר בהדרגה כלפי מטה, לכל אורך התפר.
• השפכטל משמש לנו בעצם כדבק לנייר.
• מצמידים היטב את הנייר לשפכטל, ובסיום מסירים שאריות של שפכטל בעדינות.
• אחרי שהשכבה הראשונה מתייבשת, מורחים שכבת שפכטל נוספת על גבי התפרים וראשי הברגים.
• לאחר ייבוש מלא מחליקים את פני השטח בעזרת נייר שיוף, מנקים היטב את הקיר וצובעים.

תלייה על קיר גבס:

• על קיר גבס ניתן לתלות גם דברים כבדים למדי, והאופן בו עושים זאת משתנה בהתאם למשקל של האלמנט אותו מתכוונים לתלות.
• למשקלים נמוכים ניתן להשתמש בדיבלים רגילים לגבס (דיבל פרפר).
• למשקלים בינוניים ניתן להשתמש בדיבל מיוחד הנקרא “רוזט” (כל דיבל יכול לשאת עד 20 ק”ג).
• למשקלים גבוהים יותר ישנו דיבל מיוחד המסוגל להחזיק משקלים של 60-100 ק”ג.
• הדיבלים הייעודיים לגבס יושבים על הלוח עצמו ולא מתחברים לקונסטרוקציה.
• העיקרון מאחוריהם הוא שהם לא יושבים בנקודה אחת אלא נפתחים ויושבים על שטח פנים רחב יותר.